פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ג
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע"ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס"ל להאי מ"ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע: