אור ברסלב
פני יצחק חלק א הקדמת המחבר

פני יצחק חלק א· רבי יצחק אבולעפיה

הקדמת המחבר

אני בצדק דברתי. על הבתים אשר טפחתי. כי החדלתי את דשני. וניב לש'וני. ויולד את חסרון. דרךחי'ך וגר'ון. בא'ר שבין הש'נים. דבר שפ'תים. למהוי כספריא:

אני מגיד אשר המה שבעה ושבעה מוצקות. אך בחלקות. הצד השוה שבהם . פניהם וכנפי'הם. וכל פקודיהם. ששוו בשיעוריהם. וזה פריה:

אני אפרש אשר אין בית אשר אין בו תלתא בחד קי'נא. ממנו פנה. ובקצה תבל מליהם. אחת באמצע שורה שקו'לה לנו קטנה דלא חזיא:

אני עושה פני כל. אתיא פני פני בפני הבית בריש כל. ויצחק בא מכא חתימה לעומת המסגרת. מקצה בחוברת. ונתנה הארץ פדיה:

פני אלהים טוב להודות ואגדלנו בתודה. גם ברכות בסוד ישרים ועדה. וידי נטפו מכין לפניו באצבע צרדה. ובמורא גדול לעיני כל ישראל:

דיהב לן אוריין כל כבודה. ע"כ שכיות החמדה. תורת חכם מקור חיים אשר לו יעדה. היא אוצרו אוצר כל כלי חמדה. וילמדה את בני ישראל:

שלם הוא ושלמה. תורת ה' תמימה. ברה כחמה איומה. ארוכה מארץ מדה. לא יערכנה זהב טור אודם פטדה. וישם עדות ביעקב ותורה בישראל:

זאת תורת. אשר כרת. את אברהם ושבועתו ל יצחק פני האדון ה' אל פניו אשלם תודות. למנצח בנגינות שיר ידידות. תודה וקול זמרה על אודות. אשר יעצני ומנעורי גדלני לאור באור פני מלך חיים :

אורה זו תורה. אספקלריא המאירה. ערוכה בכל ושמורה. כי טוב סחרה. ורחוק מפנינים מכרה. כי נר מצוה ותורה. שהיא נותנת חיים :

הייתי ביום נכוה בחמין. כנגד אורן של חכמים. ארזי הלבנון הרמים. מבחר עצמים. להבין דבר דעת ומזמה. טובה חכמה. דברי אלהים חיים :

ותפלתי על ח'כי. שהים יגיה חשכי. יתן תמים דרכי:

ויעתר יצחק פני דל שמתי אני את פני. כל מעיני. על התורה כי היא ישרה בעיני. ותדבק נפ'שי. אף רו'חי בקרבי ומרים ראשי. נשמ'ה שנתת בי טהורה: :

יחד כולם התאוו תאוה וישימו באלהים כסלם אולי ישא פני. לחדש דבר ממה שקבלה נשמתי מסיני. היא חכמה יראת ה' היא טהורה :

הם הרהיבוני. גם סבבוני. האותיות שאלוני למען שיתי אות'ותי אחת בכתב. טב למיתב. על הנייר ועל הדפתרא. חדושי תורה. המטרה הטהורה :

ונתנה הא'רש יבולה. מלתא דאתיא מכללא. זרע יצחק פני שרי. שמעתי לקול מורי. טוב לכת א בית המדרש. שם ישבנו אני עני ורש. ללמוד תורה בספר תורת האלהים מפורש. יראת ה' היא חכמה:

קדמו עיני אשמורות. אבא בגבורות. ללקט אורות . ואור עיני גם המה משוטטות. להבין אמרי ראשי המטות. תורתם של ראשו' ואח' מקור חכמה:

והיה כי תמצאן את הדבר הקשה דאיכא לאקושי. מאן דאית ליה מוקשה. דלאו סיפיה רישיה. אי נמי מלי דמסתמן. ודמו כמאן דמבסמאן. אין חכמה :

והיה העקוב למישור. כבואו אלינו יסור . שליש בישוב אין מחסור. בעזר משדי ופחד יצחק פני האיש דאתיליד ליה ספקא. הא בדברי תורה משפט וצדקה. אשר ישאל לבעבור סבב את פני הדבר:

לברר אוכל מה לתבן את הבר. אור תורה:

אשיב אל לבי. מעלה ומוריד מוליך ומביא. לכוין לאמתה כפי אשר תשיג יד עניי אנן. ואם דל הוא ויכסהו הענן. אין תורה:

נקוט מיהא כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן . מהני מלי מעליתא דתנו רבנן. שהם כבשונו של עולם כולו שלאנן. דגלה של תורה:

הלא כתבתי. וגם הנה באמתחתי. כי לא תשכח מאת פני יצחק פני הקרובים כליות יועצות. והיום הזה תאמרנה הן אלה קצות. קול דבדיהם. ויתדותם ומיתריהם. עשו חזוק לדבריהם. בחכמה ובתבונה ובדעת:

אשר דברו המה הגבורים. לי לשמי הוד'ם מדברים. מהר קח רובי תורתי. אשר טפחתי כמה תשובות. אוכל השנים הטובות. הוא הדעת:

איש באחיו ידובקו. בספר ויוחקו. בדפוס ויקבענה מוסבות משבצות. למען יעמדו ימים רבים ולזרותם בארצות לאיש כמוני ללמד דעת:

משרשיו יפרה. אל נערי בני ישראל אפי זוטרי. ויביאה יצחק פני הדביר ענין לגופו. הם אמרו עשה זאת איפה. לשמך ולזכרך לזכר עולם יהיה. טוב מבנים ונוגה כאור תהיה. את פני מבין חכמה ואיש תכונה:

הלא ידעת מי גבר יחיה. ואולם אחת זאת התורה והחכמה תחיה. כי יסיר מר המות בארץ תלאובות. שפתותיו דובבות. חכמה ותבונה :

וכזאת וכזאת כמה מעלות טובות. מליפות מרובבות. כזויות מחוטבות. למען דפ'וס איתנהו בזכירה. בספרי חיים אנשים של צורה. וה'ן בהם תבונה:

הלא המה רבנן סבוראי. קמאי ובתראי. כאשר יראה הרואה. וירא י יצחק פני זקנים ההרים הגבוהים. ראיתי אלהים. הלא בספרתם. קראו בשמותם. שמו אותותם. האריכו למעניתם. כי זה כל האדם בריא בחיובא. להיות כל איש מדפ'ס ועולה דטבא הוא וטבא:

אז אמרתי אקומה נא ואסובבה. אלקטה באומר'ים כל חלקה טובה. הפותח יד בתשו'בה. אשר כתבתי ואנכי עפר העלתי בע"ה בסימנא טבא:

עליה דמר קא סמיכנא אלהים יעזור לי. אתה תומיך גורלי. להוציא כלי למעשהו. ובמחוגה יתארהו. והראני אותו ואת נוהו. הדא מרגליתא טבא:

קצת תשו' מיו"ד ואה"ע וח"מ מטי ולא מטי. גם ברכות יעטה. אורח חיים למעלה לעתיק יומין מטי. זאת הברכה אשר ברך יצחק פני יצחק בשם קראתי. כי שמי בקרבו ממנו תקותי. אליך נפשי לך ה' הוחלתי יהיו לרצון אמרי פי. ואל תצל מפי. דבר אמת לעבדך ליצחק:

פני העדה נדיבי עמים. הנאהבים והנעימים. הזלים זהב להם. המורם מהם להיות בסומכי נפשי מן התורה. לקוח את ספר התורה. תולדות יצחק:

פני שרים ישלם ה' פעלם. אורך ימים ושנות חיים כל ימי עילם. ישבעו בנים ככוכבים מנלם ולא יטה לארץ מנלם. ועליהם תבא ברכת טוב ויברך יצחק:

הרי זה תמורת. על דברת. שעשו לי קור'ת רוח ל יצחק פני מבין חכמה. אשר יאמר באף ובחמה. מי האיש הלזה. גברא דלא חזי. חוב'ר חברים. דברים הדברים. אדם משטה. מאי שיאטיה. חישינן שמא יטה. כי לא נכון:

משונה ביאה זו מאיש שוגה:

ולשונו תהגה. היזמי והיגי. איכו השתא חוצפא יסגה. אטו מאן דלא ידע מי מצי לאשתעויי. שקילא תיבותיה ושדיה. עד גורן נכון:

אומר אני מעשי. ידענא בנפשאי. יותר ממאה ממ"ש כאן:

חכמה אין כאן. לא דעת ולא תבונה. במקרא ובמשנה. אי בעינן קרא כדכתיב אמת נכון:

אין מקרא יוצא. והיה אשר יצא. פגום יוצא. בדבר יצחק פני הבאר אשר כריתי לי. להגיד כי ישר אדברה וירוח לי. כי בתום לבבי. עשיתי זאת ולא עלתה על לבי. על מנת שיקראוני רבי. בעבור זאת:

ואולם בעבור לקיים משפט כתוב. אשר חכמים הגידו וימצא כתוב. כי כל אדם פריו יתן בעתו. וזה יכתוב ידו כאיש גבורתו. הלא אלהים יחקור זאת:

ונוסף גם הלא מראש בס'דר דברתי. כי אל למלכים ויועצי ארץ אנכי תכנתי. ואולם אנכי לאנשים אשר כגילי אני אמרתי. מי האיש לא יבין את זאת:

זאת היתה לי. ועתה הניחה לי. וינחם יצחק פני המלך צבאות תכון תפלתי. ואומר חלותי. בנאות דשא ירביצני. סודות תורתו אלהים יחנני. על מי מנוחות ינהלני. איזה מקום בינה :

הוא יזכני לירד לעומקה. בעוצם התשוקה. למעבד נייחא וליחדא לשמו ולשמה. ולעובדו שכם אחד בלא שפתי מרמה. ומעשה ידנו כוננה. להבין אמרי בינה:

גם ה' יתן הטוב אורך ימים ושנים. דשנים ורעננים. לחם לאכול ובגד ללבוש מרוב הונים. גם ברוך מבנים נטעי נעמנים. והמה חכמים. ומודע לבינה:

לעבודת הקודש ומעשיה קדש ויאהב יצחק פני הצאן צאן מרעיתך. נהפכו כקשת והם עמך ונחלתך. הנה עבדיך מוכים וחרפת עמך בני בריתך. היאו'דים הפר'זים. וישראל לבוזזים. אנשי ירושלים:

פני ירושלים. הפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים תזעק בחבליה. כי נהפכו עליה צירה. למשל ולשנינה בכל העמים. מנור ראש בלאומים. לנדה בניהם היתה ירושלים :

פני אריה רוח אפינו משיח. מסלסל בצע'רו יריע אף יצריח. הן צדיק בארץ ישולם. ומכאובנו סבלם. אל ישוב דך נכלם. הבוחר בירושלים :

ה' ילחם. כאשר אבלים ינחם. . כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם. אנא ה' זכור לאברהם ול יצחק פני משיחך. שלח העז את מקנך. מתוך ומחמס יגאל ויקר פדיון. ושפט בצדק דלים ע"כ לגיון. לא יוכלו נקיון. כי מי שלח ידו במשיח:

פני הארץ ירושלים הבנויה. בשמים מעל תמיד העשויה. יעלה לנו השמימה ויקחה לנו. אז ימלא שחוק פינו זה ינחמנו. היא מלכנו מלך המשיח:

פנה העדה עדת ישראל יאירו כזוהר. וכעצם השמים לטוהר. וישישו בשמחה כי היתה הרווחה. המה יעלו סולת חלות. קרבנות ועולות. להביא לימות המשיח:

אז ישיר ישראל. וחברון ועיזיאל. לפני האל יושב בשמים ישחק אני עני המדבר גברא דלא חזי. דל ורזה. וניבו נבזה. דלא ידע לכווני אימרא. תלי תניא בדלא תניא:

אני בער עבד נרצע ליראי ה' ולחושבי שמו. והייתי שפל בעיני לפני כל יודעי דת ודין העברי והעבריה:

החותם פה עוב"י דמש"ק יע"א בש"א לחודש תמוז אתן שנת הושיעה ה' את עמך וב"רך א"ת נחלתך לפ"ק אנכי עפר הצעיר יצחק אבואלעפיא ס"ט

תוכן העניינים

פני יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה