אור ברסלב
פני חיים סימן ב › וזאת היא ההעתקה מה שהשיב לי המורה על מ"ש לו

פני חיים· רבי פנחס ברבי אברהם אריה

סימן ב · וזאת היא ההעתקה מה שהשיב לי המורה על מ"ש לו

סימן ב

בעברי בין בתרי מכתבו נפלאתי בקראי על בר אוריין כמוהי לשלוח החוצה דברים בלי עיון והשגחה. מדמתמי' עלי מדוע הבאתי ממרחק לחמי להכשיר בהרחיק בין עד לעד ולא מצא תירוץ רק למען הראית רוב בקיאות שלי בח"מ יען כי לדעתו הדבר פשוט להתיר אפילו בהרחיקו שני שיטין מהגט מק"ו מדכשר בלי ע"ח כלל רק בע"מ בושתי בקראי כי אפילו בר בי רב דחד יומא מי שהתחיל להגות בש"ע הלכות גיטין בסי' ק"ל בתחלתו מבואר דעת המחבר והוא דעת הראב"ד דבהרחיקי שני שטין פסול אפילו בדאיכא ע"מ דהוה כמזויף מתוכו רק הרמ"א הביא דעת הרמב"ם בשם יש חולקין עיין בב"ש ס"ק ב' וס"ק ו' ובט"ז רק האחרונים מצרפין דעת הרמב"ם לס"ס ואני לא כתבתי רק ההכרח לי. ומה שכותב מר שנתוודע לו אשר לא הלך כלל להמלחמה הגם שהרב לא כן כתב לי אך אפילו אם כנים דבריו לא יצא בזה ידי חובת ביאור ובינה דיוק ודק מדברי רש"י בס"ד דגמרא בסוגיא דהיה הולך מיהודה לגליל דהולכין באומדנא דמוכח אחר מחשבתו וברש"י מבואר ההיפוך ולשון הזהב של רש"י כך הוא שכן הזכיר לה בתנאי שאני הולך מיהודה לגליל דלא לימני תלתין יומין אלא מיום שיגיע לגליל מזה נראה בעליל שרש"י נזהר מזה יען כי זה כלל גדול וישר גילוי דעתא בגיטין לאו מילתא הוא ואפילו הפוסקים דס"ל דאם הזכיר תנאי טרם נתינת הגט ושכח לאמרו בשעת נתינה חל התנאי הוא דוקא כשהזכירו מקודם לפני העדים והמסדר אבל בלא הזכיר בדרך תנאי בשום פעם הדרינן לכללין דהלכתא כרבא לבר מיע"ל קג"מ ואין אנו צריכין לחוש לזה דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן בשום מקום ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וסברתי נגד דברי הש"צ אשר הפנים מאירות חולק עליו. יפה דנתי מק"ו מדיני נפשית שמוזהרין אנחנו ושפטו והצילו ואעפ"כ מחייבין אנחנו לתרץ העדים אפילו בדרך רחוק שלא יהיו סותרין זא"ז ומוכחשין אפילו לחוב ובפרט נגד חומרת הש"צ ובפרט אשר הרב השואל כתב לי במכתבו אשר איתרמי הרב הדו"נ בזמן הזה במח' וקיים חתימת הדיין המסדר ומדוע לא שאלו אותו מה טיבו אם ע"ה הוא ובפרט אשר לפי הג' ריעותות אשר נמצא בהגט אם אינו בקי בהם ובשמותיהן אזי אין ראוי להיות אפילו משרתת בבית הרב וכמהו לא נהיתה. ובענין מה שחידש לי כ' במכתבו שמדירתו היה באיזה פעם בבאלטע ולחוש לביאתו לבאלטע או לטירעשפאל. מבאלטע לא ידעתי ואינו מזיק רק לטירעשפאל מקום נתינת הגט אפשר היה מקום לחוש ויאמין לי אשר לא היה בהעלם דבר ממני ח"ו רק דנתי לבעבור אשר השואל לא רמז לי מזה מסתמא אין שום נ"מ מזה כי מסתמא גם לטירעשפאל לא בא כמו לאלהפאלי ומה לי לדבר מזה בין כך ובין כך לא נתקיים התנאי. ושאר אריכות דבריו שבודה סברות מלבו ובונה וסותר בדברים שלא שזפתן עין כל ברי' בגמרא ובפוסקים אין אנו אחראין להם להשיב עליהם אני אין לנו אלא מה שמבואר בפוסקים ומימיהם אני שותין ולא לחצוב לנו בארות נשברים ובפרט מה שמדקדק חיפוש אחר חיפוש בדברי סה"ג ובאה"ט לא חפצתי ליגעות ידים ולגזול עתותי להשיב עליהם ואסיים בשים שלים יען כי זה נראה לי בעליל אשר זה גרם לו משבא לכלל כעס וכו' וזאת ידוע לי אשר כעסו הוא לש"ש בראותו כי גדול המכשלה בעיר אלהאפאלי והצדק עמו בזה ויאמין לי כ"ת אשר כמוני כמהו היטיב חרה לי על מורי אלהאפאלי איך מלא לבם מעצמם להקל בדבר חמור כזה מבלי שאלת חכם וכי יבא אלי מעשה כזה בזה אני מודה לכ"ת אשר לא הייתי מהיר במלאכתי להיות דן יחידי בדבר חמור כזה והייתי מחמיץ הדבר ואפשר הייתי נמלך בגדולים אך בדיעבד ידוע לכ"ת אשר מוזהרין אנו לילך בעקבות הראשונים לשקוד על תקנת בנות ישראל ולא לקלקל וגם גליתי במכתבי הראשון הגם שאין אני מסופק בדבר עכ"ז הנני כותב דברי להלכה ולא למעשה והבוחר יבחר כי למה לי להורות דבר שאין מוטל עלי ויאכל הלה וחדי ועמו הסליחה כי כך דרכה של תורה אך על להבא גודל בקשתי שלא ליגעות אותי עוד מזה כי אין דעתי נוחה מזה ואפשר יש בזה קצת נצחון בודאי מהראוי לברוח כמפני חרב אך למען כבודו וכבוד תורתו נשאתי פניו בפעם הזאת וכתבתי לו הנראה לי עפ"י חוקי תורתינו הק' והישר בעיניו יעשה אם רצונו לשאל בגדולים יוכל לשאול באין מפריע הנני ידידו בתמים מאז כן עתה. ע"כ ההעתקה:

תוכן העניינים

פני חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה