פלפולא חריפתא על בבא בתרא· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
סעיף רכג
דקי"ל כשמואל. בריש פרק הפרה ופרק המוכר פירות: 0הדרן עלך בית כור פרק שמיני
דת"ר שארו זו אשתו. ומשמע דהוה דאורייתא. וכן לשון רבינו בפרק מי שמת גבי מעשה דתותרנית וכן נראה ג"כ לשון הרי"ף בס"פ אע"פ דקרי לירושת אשתו נחלה דאורייתא וע"ש שכתבתי דצ"ע ברפ"ט דכתובות:
ותניא אידך לא תסוב וכו'. אע"ג דלענין דינא לא נ"מ בין הברייתות אשכחן נמי לרבינו הרי"ף שהביא כמו כן שתי ברייתות דלא נ"מ בינייהו לדינא בר"פ השואל:
ומטו בה. יש מטים בדבר זה לומר משמיה כו'. רש"י פ"ג דקדושין דף ס"ז: