פלפולא חריפתא על בבא בתרא· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
סעיף פח
והיה ירא כו'. משא"כ לעיל גבי לאו קא מודית לי כו' דמקשה הרשב"ם שיהא נאמן במיגו דמינך זבני' כו' דהתם אין לו לירא כו' דהא מיירי שלא נודע שהיתה של המוכר דהא אכלה שני חזקה ואילו נודע יום אחד שהיתה ביד המוכר היה זוכה בדין ומיהו בתוספת ליתא להא דוהיה ירא כו':