פלגי מים על איכה· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק א · פסוק י
ידו פרש צר וגו'. מוסב על הבקשה של ראה ה' כי הגדיל אויב וכל כך הגדיל ארב עד כי פרש צר ידו על המקדש והקודש היינו כלי שרת הנקראים מחמדיה:
כי ראתה וגו'. כלומר אחר שראתה מחמדי' גוים באה מקדשה פרחה הקדושה מהם ושוב היו יכולין לשלוט בהם יד האויבים כיון שנתחללה הקדושה. וכענין שאמרו בש"ס ובאו בה פריצים וחללוה כשבאו גוים להיכל נעשה חולין: