פלגי מים על איכה· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק א · פסוק טז
אני בוכיה. בוכה אני כל כך בתמידות עד שקניתי לי שם שהכל קוראין אותי בוכיה:
ירדה מים. הדמעות כאילו הן יורדין מעצמן. ואמר הסיבה לזה כי רחק ממני מנחם. היינו ביאת משיח הנקרא מנחם ורואה אני שהגורם לעיכבא דמשיחא הוא כי:
היו בני שוממים. כלומר שאין מי שילמדם תורה ומצות (כמו שהארץ נקראת שוממה כשאין מי לעובדה):
כי גבר אויב. גברה עצת האויב להדיח אותי ואת בני מתורה ומצות ובזה אני רואה כי רחק ממני מנחם: