אור ברסלב
פלגי מים על איכה פרק א › פסוק ה

פלגי מים על איכה· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק א · פסוק ה

פסוק ד

היו צריה לראש. מקונן על גודל צרתם שמורה שח"ו געל הקב"ה בישראל כי כל מי שהצר להם נעשה ראש:

אויביה שלו. וכל מי שלא הצר לה רק שהיה לה לאויב היה יושב בשלוה וזה מורה כי כל מי שהרבה להצר להם הגדיל הקב"ה שכרו. ואמר הנביא סיבת זה היה. כי ה' הוגה הוא לשון הסרה כמו (משלי כ״ה:ד׳) הגו סיגים מכסף והיינו מחמת שהשם יתברך הסיר השגחתו מהם:

על רוב פשעיה. והסרת ההשגחה היה מחמת רוב פשעיה וממילא היה התגברות לכח הטומאה כי כשזה נופל זה קם וכל מי שהרבה להצר על כן היה תגבורות כח הטומאה כי הטומאה שונא להקדושה וממילא נתעלה ונתגבר יותר: (וזה כוונת אמרם ז"ל במדרש כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל רוב פשעיה שהוא תמוה והכוונה שלא יעלה על הדעת מה שהיה הוגה אשר עי"ז היו צריה לראש לא היה לעונש על הפושעים רק שהיה זה ממילא שנתרומם מזלם לזה אמר ת"ל על רוב פשעיה שגם זה לא היה רק לסיבת עונש על רוב פשעיה):

עולליה הלכו שבי. הביא לראיה שהיה סר מהם עד שנפלו תחת המקרה ולא תחת השגחה כי הלא אפי' עוללים שהן משוללי חטא וההשגחה לא חייבה עונש עליהם ואף על פי כן הלכו שבי לפני צר וזה מורה כי ה' סר מאתם:

תוכן העניינים

פלגי מים על איכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה