אור ברסלב

פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש· רבי יהושע הרטמן

פרק ט · פסוק יב

פסוק יא

(183) בדפוסי אור חדש דיבור זה מופיע לאחר פסוק טו [ד"ה ויקהלו היהודים"]. אך הואיל ודיבור זה הוא על פסוק יב, לכך הצבנו אותו במקומו.

(184) לפנינו בגמרא איתא "אמר רבי אבהו", אך בעין יעקב איתא "רבי אלעזר", וכדרכו מביא כגירסת העין יעקב. וראה למעלה הערה 40.

(185) "מלמד שבא מלאך כו' - שהרי התחיל לדבר בלשון כעס, וסופו אמר 'מה שאלתך'" [לשון רש"י שם].

(186) כמו שביאר למעלה [לאחר ציון 29] לשונות "הרג ואבדן" [למעלה פסוק ה], וז"ל: "'הרג' הוא הריגה ממש, מכל מקום אפשר לומר כי נשאר הגוף, ובא הגוף אל הקבר. 'ואבדן' פירוש עד שיהיה נאבד לגמרי, ולא בא אל הקבר, כי לא נשאר דבר מן הגוף", וראה למעלה הערה 31.

(187) כמו שאמרו [אבות פ"ה מי"ב] "מהר לשמוע ומהר לאבד, יצא שכרו בהפסדו", הרי "לאבד" הוא הפסד. ובפעם הראשונה שהוזכרה תיבה זו נאמר [שמות י, ז] "ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים וגו' הטרם תדע כי אבדה מצרים", ופירושו כליון והפסד מצרים. ורבי צדוק הכהן בישראל קדושים אות ז כתב "קיבלתי שבכל דבר וענין במקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה, שם הוא שורש הענין". וראה בספר הכרמל ערך אבד, שהאריך בזה.

(188) מעין מה שכתב למעלה פ"ה [לאחר ציון 40], וז"ל: "צריך שיגע בראש השרביט, ואם היה המלך נוגע בו על ידי השרביט, והוא לא היה נוגע בראש השרביט, כאילו לא היה מבקש לקבל החיים מן המלך, ואין ראוי שיקבל חיים כאשר הוא עצמו אינו מבקש". הרי המלך אינו מעניק טובה למי שאינו מבקש, וממילא גם לא יאמר לבני אדם שיבקשו ממנו עוד, כי צריך שהאדם ירצה מעצמו ויבקש מעצמו. וכן מצינו כלפי הקב"ה, וכמו שכתב בגו"א בראשית פ"ל אות ו בביאור דברי רש"י שם [בראשית ל, ג] שאברהם אבינו התפלל בעד שרה שתלד בן, וז"ל: "אף על גב דלא מצינו בקרא שהיה אברהם מתפלל על שרה, בודאי היה מתפלל עליה, שאם לא כן למה הבטיחו על זה, בודאי תפלת אברהם גרם זה. כי מי שאינו מתפלל על טובה, אינו נותן לו, והשם יתברך אמר [בראשית יז, יט] 'אבל שרה אשתך תלד', הבטיחו שתלד, ואם לא היה מתפלל וחפץ מאוד, למה הבטיחו". ובבאר הגולה באר הרביעי [שלה:] כתב: "אם לא היה זה שהם מבקשים מאתו יתברך ומתפללים אליו, אין ראוי שהוא [הקב"ה] יחפוץ ויבקש לעשות הטוב להם, אחר שהם אינם מבקשים ממנו". והרמב"ן שמות ד, י, כתב אודות כבדות פיו של משה רבינו, וז"ל: "והנה משה מרוב חפצו שלא ילך [לפרעה], לא התפלל לפניו יתברך שיסיר כבדות פיו... והקב"ה, כיון שלא התפלל בכך, לא רצה לרפאותו". וכן רמז לכך בגו"א דברים פ"ג תחילת אות יב. וכן נאמר [בראשית ב, ה] "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו' כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה". ופירש רש"י שם "ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו". וכתב שם בגו"א אות יג, וז"ל: "כלומר, שאם לא התפלל עליהן, מכל שכן שלא היה נותן המטר, שהרי האדם מכיר בטובתן, ואפילו הכי לא התפלל עליהן, אם כן הוא כפוי טובה, והוא יותר גרוע מן מי שלא מכיר בטובת המטר". הרי מי שאינו מתפלל על הדבר החסר לו, הרי הוא בגדר כפוי טובה, ובודאי שלא תינתן לו משאלתו [הובא למעלה פ"ה הערה 42]. אך יש להעיר ממה שנאמר [תהלים ב, ח] "שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ", ופירש המלבי"ם שם "שאל ממני - כי מצדי לא יבצר, רק אם תשאל ותבקש, ואתנה גוים נחלתך". וכן אמרו חכמים [סוכה נב.] "תנו רבנן, משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה, שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר [תהלים ב, ז-ח] 'אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך'". ואולי לעת"ל ההנהגה אינה כן, וכמו שנאמר [ישעיה סה, כד] "והיה טרם יקראו ואני אענה וגו'", הרי שהקב"ה ישפיע טובה אף שטרם התפללו וביקשו זאת.

תוכן העניינים

פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה