פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק כג · פסוק א
ד דינים לדיינים
לא תשא. אם נבין את "לא תשא" האמור כאן כמו "לא תשא" שבעשרת הדברות42, כלומר לא תבטא בשפתיך (שבועת שקר), כי אז מדובר כאן בהאשמת שוא בבית־דין, ואכן כך מפרש ראב"ע ע"א. ברם, חכמינו ז"ל מפרשים "לא תשא" - לא תקבל43, וכפי שגם מפרשים־מתרגמים אונקלוס ויוב"ע, ולפיכך לומדים חכמינו מפסוקנו או "הרי זו אזהרה למקבל לשון הרע" או "הרי זו אזהרה לדיין שלא ישמע מבעל דין עד שיהא בעל־דינו עמו".
אל תשת וגו'. גם אסור לו לסייע לרשע על ידי מתן עדות שקר. ומכיוון שדבר זה כבר נאסר בעשרת הדברות44, מבארים חז"ל במכילתא לפסוקנו שגם אסור ליתן עדות על דבר שלא ראהו, אף כי מותר לו בהחלט להניח שהדבר התרחש בדיוק בדרך שהוא מתאר בעדותו. כי המעיד שראה דבר בלא שראהו באמת, הרי הוא עד חמס, וכפי שביארנו לס' דברים (יט, טז)45.