אור ברסלב
פירושי רד"צ הופמן על שמות פרק יט › פסוק כא

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק יט · פסוק כא

פסוק כ

רד העד בעם. האזהרות שבפסוקים כא־כב זמנן לכאורה אחר ירידת ה' על ראש ההר, שהרי כבר קדמו להן אלה שבפסוקים י־יג, שעליהן מוסבים דברי משה בפסוק כג64.

פן־יהרסו, אחרי "יהרסו" יש להשלים "לעלות", כלומר הרי הם ירצו לעלות כדי לראות את הדברים מקרוב. אף כי הב"ה ידע שמתוך פחד מפני האש אפילו לא יגשו אל ההר65, ציווה להזהירם פעם נוספת שלא לעלות, למען ידעו, כי ההר שעליו מתגלה ה', מקדש הוא.

ונפל ממנו רב ביד ה', ואין זה עומד בסתירה אל הציווי "כל־הנגע בהר מות יומת... כי־סקול יסקל או־ירה יירה" (יב־יג). אמנם נצטווה כלל ישראל, או אולי רק הכהנים השומרים על הקודש, לדאוג לכך שציוויו של ה' יישמר, ולהמית כל מי שעובר עליו. יחד עם זאת ביקש ה' להזהיר את העם שהוא ב"ה עצמו יהיה השופט המעניש, אם העם כולו יתקדם יתר על המידה מתוך סקרנות, ולא יהיה אפוא שופט בשר־ודם אשר יבצע את עונש המוות. התוצאה תהיה "ונפל ממנו רב"; והשוה ויקרא כ, ד ואילך.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה