פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יט · פסוק ה
ועתה, כלומר, אם אמנם אתם רוצים לעבדני כאשר אני מצווה, אני רוצה לקיים גם את ההבטחה השניה - "ולקחתי אתכם לי לעם" (ו, ז).
אם־שמוע תשמעו, אם אתם רוצים לשמוע ולציית לי.
ושמרתם את־בריתי. הרי זה לשון קצר במקום האמור למעלה (טו, כו) "והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל־חקיו", שכן הברית המוזכרת כאן אינה יכולה להיות הברית שנכרתה עם אבות האומה18, כדעת רמב"ן ע"א, וגם לא הברית המוזכרת להלן (פרק כד) כדעת ראב"ע. אבל הכוונה כאן לכל החובות שה' רוצה להטיל על ישראל כתנאי מוקדם לקיום ההבטחה השניה. "ושמרתם את־בריתי" הוא ניגוד ל"להפרכם את־בריתי" (ויקרא כו, טו), וכשם ששם הפרת הברית היא "ואם־בחקתי תמאסו ואם את־משפטי תגעל נפשכם"19, כן שמירת הברית היא "והאזנת למצותיו ושמרת כל־חקיו"20, והיא זהה עם "שמוע תשמעו בקלי" שבכאן, וכפי שגם אצל ירמיהו אין אלא ביטוי זה21.
והייתם לי סגלה22, אוצר23 שבו בחרתי מכל העמים, והוא "ולקחתי אתכם" וגו'.
כי־לי כל־הארץ וגו', כלומר כל עמי הארץ לי הם, ועל כן, כאשר אני לוקח אתכם לי לעם, אל יעלה על דעתכם שאינני אלא אל לאומי, דווקא אלוהי ישראל, ולכל העמים האחרים אלים משלהם. לא כי, "כי־לי כל־הארץ", ורק בזה אתם עמי שלי, שתהיו לי "ממלכת כהנים", שתעמדו לשרתני כמו שהכהנים עומדים לשירות האלוהות, "וגוי קדוש", שבתור עמי שלי תהיו קדושים, דהיינו פרושים ומרוחקים מכל דבר בלתי־טהור, שכן "קדוש אני ה' אלהיכם"24.