פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יח · פסוק ז
ויצא משה וגו'. בהתייחסותו הנלבבת אל חותנו מפגין משה, שיחסו אליו לא נפגם בעקבות שילוחי אשתו.
וישתחו מוסב על משה המעניק מחוות כבוד לחותנו. תמוה הדבר, שבהמשך אין מזכירים עוד לא את האשה ולא את הבנים, וקרוב לוודאי שזה משום שכל תכליתו של תיאור זה הוא להראות את התייחסותו הידידותית של יתרו לישראל, וכי הביא בעצתו החכמה לידי ארגון נאות של השפיטה בישראל.