פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק יד
והיה כי־ישאלך וגו'. יש כאן, בקשר לפדיון הבכור, משום מצוה ללמד את הבנים על אודות הנסים שעשה ה' במצרים, כשם שיש מצוה ללמדם ענין זה בקשר לפסח257. כל אימת שנפדה בכור, יהיה בכך משום עדות־הכרזה על הופעתו ית' במצרים כשופט המעניש, ולכך שאי־ציות לדברו גורר אחריו מוות והשחתה.
מחר, כלומר בעתיד; השוה בראשית ל, לג.