אור ברסלב
פירושי רד"צ הופמן על שמות פרק יג › פסוק יב

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק יג · פסוק יב

פסוק יא

והעברת, השוה "והעברת את־נחלת אביהן להן"251, כלומר להעביר דבר ליד אחר.

שגר. יש שמבארים שם זה הבא בקשר לבהמה, כמקביל לרחם אצל האשה. ברם, מכיוון שבפסוק טו בא השם "רחם" גם בקשר לבהמה, ומכיוון שבס' דברים (ז, יג) משמעו של שם זה הוא - זה אשר הבהמה ממליטה, לפיכך ניתן לפרש כך גם כאן. "פטר" הוא אפוא פטר רחם כמו למעלה בפסוק יג.

והעברת... לה'. רישא זה של הכתוב הוא הציווי הכללי שמפורט לאחר מכן על ידי שלוש הוראות ייחודיות. (א) "וכל־פטר שגר בהמה... לה"'; (ב) "וכל פטר חמר תפדה בשה", שכן אי־אפשר להקריבו קרבן, או יש לערפו (בכוח, כמו שהומתו בכורי מצרים); (ג) "וכל בכור אדם בבניך תפדה". והנה יש מקום לתמוה על ההוראה השלישית, זו המצווה על פדיון בכורות באדם, שהרי במקור הוקדשו הבכורות לעבודת ה', ואין אפוא, לכאורה, ענין בפדיונם אלא מאוחר יותר, אחרי שהלויים באו במקומם לעבודת המקדש. ואמנם בשל כך כבר ביארתי במקום אחר252, שלשון "תפדה" שבכאן אין פירושו חובה אלא רשות, רשאי אתה לפדות. כלומר, עד לבחירתם של הלויים לעבודת הקודש יכול היה כל בכור לבחור בין שתי אפשרויות - להקדיש עצמו לעבודת ה' או לפדות עצמו בכסף. ערכו של פדיון זה על פי גילו של הנפדה, וכמפורט בס' ויקרא (פרק כז), אלא ששם מדובר במקרים שאדם מקדיש את זולתו לה' - "כי יפליא נדר בערכך נפשות לה"' (שם שם, יא). כלומר, במקרים שבהם צריך לפדות את הנפש שהוקדשה לפני בחירתם של הלויים, כאשר עדיין יכול היה הבכור לבחור בין שתי אפשרויות כאמור, אפשר היה להקדיש עצמו למקדש או להקדיש לו את פדיונו. ומסתבר, שכאשר מנו את בכורי ישדאל (במדבר ג, מ ואילך), מנו רק את אלה שאכן הקדישו עצמם לעבודת ה' ולא נפדו, וכך הם נתכנו בשם בכור. ואם כך נאמר, גם תתיישב השאלה, שבעם אשר מנה למעלה מששים ריבוא גברים מעל גיל עשרים לא היו אלא 22,272 בכורות253.

אשר יהיה לך מלמד שגם הבהמה־האם וגם הוולד־הבכור צריכים להיות שייכים לך254.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה