פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק טז
ידכה. במקום "ידך".
כי בחזק יד וגו'. הרי זה משפט־נושא259.
ולטטפת. כבר חכמינו ז"ל מבארים מלה זו בדרכים שונות260. מסתבר שלשון הרבים בא ללמד, שתכשיט־ראש זה מורכב מחלקים אחדים, ואכן מחולקת התפילה של ראש לארבעה חלקים, בעוד שהתפילה של יד עשויה חלק אחד, וכפי ציונה - "אות". התרגומים הארמיים, גם אונקלוס וגם יונתן בן עוזיאל, מתרגמים "לתפילין" (לשון יחיד - "תפילה"), ומחלוקת יש באשר למקורה של מלה זו. לפי תוספות וטור261 היא נגזרת מלשון פל"ל - לדון, לשפוט, להוכיח, ומשמע השם חוא. - התפילין יוכיחו כי ישראל עם ה' המה. לפי אחרים (LEVY) היא נגזרת מלשון תפ"ל - לחבר, לקשור (אל היד או אל הראש). מכיוון שהתרגומים משתמשים בלשון תפילין רק לגבי תפילה של ראש, ייתכן שמשמעו המקורי הוא תכשיט של ראש, תכשיט המבוקע לחלקים אחדים, והמקור יהיה פל"א - לבקוע, לחלק.