פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק ג
עתה, אחר היציאה ממצרים, מוסר משה את ציווי ה' שבפרק יב (פסוק יד ואילך).
זכור בא כאן במקום "והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג לה"' (יב, יד). "זכר" הוא שם־הפועל והוא בא כאן במקום לשון רבים, ומשמעו כאן להגיד, כבר עתה יש לחגוג יום זה, ומובן מאליו שיש לחגוג אותו גם בעתיד, שהרי כלולה בו מצוות "וחגתם אתו חג לה"'.
בחזק יד. ביטוי מופשט יותר מן הביטוי "ביד חזקה"232.
ולא יאכל חמץ. זכירתו של היום בעיקרה היא בכך, שאין אוכלים בו חמץ, לחמה של העצמאות, אבל אוכלים בו מצות לחם עוני כדי להראות, שעבדים היינו עד היום הזה, ורק בדרך אגב נציין, שגם בספר דברים (טז, ג) מצוין איסור אכילת חמץ כזכר ליום היציאה ממצרים.