פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק י · פסוק יב
בארבה. יונתן בן עוזיאל מתרגם "בדיל גובא", ואילו אונקלוס עוקף את הקושי שבבי"ת זו ומתרגם "וית גובא"; והשוה תרגום השבעים. ואולי הכוונה להטות את המטה בכיוון הארבה104. במכות האחרות היה צריך להטות את המטה לכיוון בוא המכה. כאן היתה זו הרוח אשר הביאה את המכה, ומכיוון שברוח באה כתוצאה מזרמי אוויר בכל הארץ, היה צריך להטות את המטה "על ארץ מצרים", ועם זאת היה צריך להטותו לכיוון בוא הארבה.
את כל אשר וגו', כמו. ובכלל את כל אשר השאיר הברד.