פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ט · פסוק ו
כל מקנה וגו'. כבר ראב"ע מעיר71 - "רובו", שהרי גם אחרי כן מוזכר מקנה מצרים - "שלח העז את־מקנך"72. ואלו לפי רש"י73 "לא נגזרה גזירה אלא על אותן (בהמות) שבשדות בלבד שנאמר 'במקנך אשר בשדה' והירא את דבר ה' הכניס את מקנהו אל הבתים". אך גם ייתכן, שהאזהרה "דבר כבד מאד" אינה באה לומר שכל הבהמה תמות, אלא "כל מקנה מצרים" פירושו - אצל כל סוגי המקנה, דהיינו סוסים, חמורים וכיו"ב פרצה מגיפה קשה.74 ויכבד, ואף על פי כן כבד לב פרעה, כמו למעלה ח, טו.