פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ז · פסוק כג
מה שסופר עד כה התרחש בשעה שפרעה היה ליד היאור. וכיוון שראה שגם חרטומיו מסוגלים לעשות את הנס הזה, הלך בשלוה לביתו.
גם לזאת. וגם לעובדה, שארצו לקתה מכה קשה, לא שת לבו. צרת הארץ לא ענינה אותו, שכן קרוב לוודאי היו לו משקאות אחרים והיה יכול אפוא לוותר על המים.