אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק ה · פסוק א

פרק ה

אל־פרעה. מוסב גם על "באו" וגם על "ויאמרו".

ויאמרו. אבל הזקנים לא באו עמהם, אף־על־פי שנצטוו על כך (ג, יח).

ה' אלהי ישראל. תחילה דיברו בלשון עמם, קוראים את שם ה' ומשתמשים בשם "ישראל", אף כי בפי המצרים נקראו ישראל בשם "עברים"165. ישראל היה שם גאה, ציון לעם עצמאי, והדרישה היא שלח. כלומר שחרור מוחלט, ולפחות שילוח בלי קביעת מועד מסוים לשיבה. ועוד, הדברים נמסרים לפרעה בתור ציווי אלוהי. אין האחים מופיעים פה כמבקשים, אלא כשלוחי אלוהים ובידם ציוויו - כדי לבחון, כיצד יגיב פרעה על ציווי אלוהי כזה. והנה פרעה משיב "מי ה' אשר אשמע בקולו", אין אני מכיר את ה' ואין אני חש כל חובה לציית לדברו, ומה גם לדרישה לשלח את ישראל.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה