פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ד · פסוק טז
ודבר... אל־העם. שהרי תחילה היה עיקרו של ענין להניע את העם למשימה רבת־סכנות זו, לפי שבלא הסכמתם ובלא ייפוי־כוח מהם לא יוכלו לגשת אל פרעה. משישתכנע העם, שיש ללכת בדרך זו, כבר יימצא הדבר (פתח, פתח קמץ) אשר יביא את דבריהם־דרישותיהם לפני פרעה. ואכן היה זה בהמשך הדברים אהרן אשר נקבע - על־פי בקשתו של משה139 להיות הדבר גם לפני פרעה.
והיה. מציין את הדברים הבאים כמשפט־תוצאה של הקודם140.