פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ד · פסוק ו
דומה שבאמצעות האות השני ביקש ה' אף להראות, שגם המכה וגם רפואתה רק ממנו הן באות, וכי אותו המעשה אשר גרם למכה, יכול להביא - על ידי כל־יכולתו - גם לידי רפואה. לפיכך, אם יגדל סבלם של ישראל עוד יותר, בשל תחילת המאבק נגד מצרים, הרי שעליהם להכיר, כי מאבק זה המביא להם סבל, גם יביא להם ישועה. וה' בחר דווקא במכת הצרעת משום שמאז ומתמיד ראו במצורע מי שפגעה בו יד ה', ועל כן גם הוציא אותו החוק אל מחוץ למחנה. מסתבר, שהצרעת היתה מחלה, אשר האדם לא יכול היה לגלות את מקורה ואשר לא ידע לה תרופה. המחלה באה על־פי רצון ה' ואף נעלמה על־פי רצונו, ועל כן הכירו הכל שזוהי מחלה שה' שלח. וראה ביאור אחר בפירושו של רש"ר הירש129.