אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כז · פסוק טז

פסוק טו

טז-יח. בהקדשת שדות יש להבדיל בין "שדה אחוזה", שהוא רכושו לצמיתות, לבין שדה מקנה (להלן פסוק כב), שרוכשים רק עד ליובל הבא.

"משדה אחזה". חלק משדה אחוזתו (עיין לעיל כה כה).

"והיה ערכך וגו'". בזה נקבע רק הערך אשר לפיו נערך שדה אחוזה, אבל בפסוק יט נוסף, כי על המקדיש בעצמו להוסיף עוד לסכום הערכה זה חמישית. הערך הקבוע הזה היה בתוקף רק בנוגע לשדה אחוזה, אבל שדה מקנה נפדה לפי השער בשעת הפדיון (ערכין יד.).

חומר או "כור" הוא (לפי יחזקאל מה יד) - 10 איפה - 30 סאה. "זרע חמר" זהו שטח שאפשר לזרוע בו כמידת כור. וכיון ש"בית סאה" היה שוה לחצי שטחו של חצר אוהל מועד, היינו חמשים אמה על חמשים אמה, או 2500 אמות מרובעות, יוצא שבית כור השתרע על שטח של 75,000 אמות מרובעות, או מרובע, שהצלע שלו הוא "מאתים ארבע ושבעים אמות בקירוב" (רמב"ם ערכין וחרמין ד ד). לפי המידות של הזמן החדש החשבונות שונים הם. השוה צוקרמן, Das jud. Massystem, Braslau 1867; הילדסהיימר,Abhabdlung uber judisch-rituelle Masse und Geldwerthe, im Bericht der Sisanstader Rabbinatsschule, Prag 1868.

"בחמשים שקל כסף". ערך שדה כזה נקבע כערך איש במיטב שנותיו (עיין לעיל פסוק ג). ייתכן, ששדה שזוהי מידת שטחו, היה מספיק לכלכל נפש אחת, כפי שמעיר הירש. אולם, מכיון שהמצב משתנה מזמן לזמן, ואילו החוקים האלוהיים קבועים ועומדים, יש לראות על כל פנים בחוקים כאלה – כפי שמעיר הראב"ע – חוקים שאין לנמקם בטעמים.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה