פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כה · פסוק לא
לא. "חצרים", חוות וכפרים, במלה זו כלולים כאן כל המקומות הפרזים, כפי שמלמד "אשר אין להם חומה" שאחריה. ביהושע יט ו ואילך, נקראים המקומות השייכים אל ערים "חצריהן".
"ובתי החצרים וגו'", שם-עצם נפרד.
"יחשב". כל אחד יחשב על השדות: לשון יחיד כמו לעיל יט ח: "יחשב על", השוה שמואל-ב ד, ב.
"גאולה תהיה לו". לפי ערכין לג. זה בא ללמד, שיש לו עוד יתרון לעומת השדות, והוא, שאפשר לגאול אותו מיד, ואין צורך להשאירו בידי הקונה שתי שנים. – בענין בתי הקדש עיין להלן ביאור לכז, יד-טו.