פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כה · פסוק כז
"וחשב". הכתוב מתכוון אל המוכר.
"את שני". את כסף ממכרו עליו לראות כמחיר הקרקע, שהקונה משלם עבור השימוש בקרקע עד היובל. ומן הסכום שקיבל יש לו לנכות לפי החשבון בעד השימוש במשך השנים שהיה ביד הקונה ובעד העודף הוא יכול לגאול את האחוזה. ובנוגע לחדשים העודפים על מספר השנים, יד המוכר על העליונה. השוה ספרא ופירושו של הראב"ד ותוספות ערכין לא. ד"ה "תניא".
"לאיש אשר וגו'". אם הקונה הראשון מכרה לקונה שני במחיר יותר גבוה, יחשב המוכר עם הקונה הראשון, ואילו אם מכרה בזול יותר, יחשב עם הקונה השני. וכן יד המוכר תמיד על העליונה, אם דמי השדה השביחו ביד המוכר או הפחיתו (ספרא, ערכין ל.).
"ושב לאחזתו". זה רק במקרה שבעל האחוזה בעצמו גואל, אולם אם אחד מקרוביו יגאל, לא ישוב הבעל אל אחוזתו, מכיון שהקרוב פודה לעצמו ומחזיק בה עד שנת היובל.