פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כה · פסוק יד
יד. לשון רבים של "תמכרו" משתנה במלה "לעמיתך" ובפסוק הבא ללשון יחיד, כמו, לדוגמא, בהושע ד ח, ירמיה טז ז (איוולד 319 a). וההמשך של הפועל המסויים בא במלים "או קנה" במקור (השוה איוולד 351 c, גזניוס-קאוץ' 113 z). לפי פשטות המשמעות מדברת כאן התורה, כפי שפירש רש"י, על מכירת קרקעות, ומצוה לחשב בדיוק, כמה שנים חסרות עוד עד היובל, ולקבוע לפי זה את המחיר, כדי שלא יונו זה את זה. רמב"ן הוסיף עוד, שהכלל "אין אונאה לקרקעות" יש לו תוקף רק באונאה במחיר הקרקעות, אבל לא כשהאונאה היא במידה, במשקל ובמנין. ולפי זה החוק עומד בתוקפו גם בקרקעות שבפרשתנו, שהרי בה מצוה לדייק בחישוב השנים. ועוד סובר הרמב"ן, שהאונאה אסורה אפילו במידה קטנה ביותר, גם במטלטלין וגם בקרקעות, אף על פי שלענין ביטול המכירה ולענין הצוויים יש הבדל בין אלה לאלה וגם יש הבדלים לפי שיעור האונאה (ראה משנת בבא מציעא ד ג-ד והשוה לפירוש שלי שם). אבל הרא"ש (משנת בבא מציעא ד כ) מסופק אם באונאה בפחות משתות עוברים על חוק התורה (עיין שולחן ערוך, חושן משפט רכז, סמ"ע יד).
ברם, אף על פי שהתורה מתכוונת בראש וראשונה לקרקעות, הרי בכל זאת חל לפי המסורת איסור האונאה בכל מכירה וקנין, בהתחשב בכלליות שבסגנון לשונו של האיסור, והתלמוד מיסב אפילו את המלים "או קנה מיד עמיתך" דוקא אל מטלטלין, "דבר הנקנה מיד ליד" (בבא מציעא מז:). הספרא מסיק מהפסוק "או קנה מיד... אל תונו", שבממכר קרקעות אין דיני אונאה נוהגים. אולם לפי דעת רבינו תם (בבא מציעא נז. תוס' ד"ה אמר), באונאה בחצי המחיר המכירה בטלה. גם בעבדים, בשטרות ובהקדשות אין דין אונאה נוהג (ספרא).