פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כד · פסוק כא
כא. לדעת ספרי ורש"י כוונת הכתוב כאן אינה הריגה אלא פציעה, ו"אדם" כוונתו אב או אם (שמות כא טו). לפי פשוטו של הכתוב אפשר לבאר, שלעיל בפסוק יז מדובר על הריגה במישרין (לכן: "נפש אדם", "נפש בהמה"), ואילו הפסוק שלפנינו מדבר על הכאה, שגרמה במשך הזמן למיתה (ראה שמות כא יט). ואפשר שהחוק כולו חוזר ונשנה, כדי לחבר אליו את הפסוק שלאחריו: "משפט אחד וגו'", כי בלא זה היו מקשרים פסוק זה רק עם הפסוקים יט-כ.