אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כד · פסוק יא

פסוק י

יא-יב. "ויקב", לפי אונקלוס "ופריש - וביטא. אולם מסתבר יותר תרגומם של יונתן וירושלמי, שלפיו "ויקב" יש שהוראתו בטא, ציין, אבל כאן, כמו בבמדבר כג ח, מובנו "וחריף" והמלה "ויקלל" שבאה אחר כך היא פירוש ל"ויקב".

"את השם", כמו אחרי כן (פסוק טז): "בנקבו שם" במקום "שם ה'", כך גם בדברים כח נח השערתו של גייגר (אורשריפט, עמ' 273 ואילך, וכן דילמאן), שכאן הוכנס שינוי בזמן מאוחר יותר, מוכחש כבר על ידי פסוק טז. ובוודאי שלא היו מעיזים להשמיט את השם הקדוש, והיו בוחרים במקומו בלשון נקיה, כמו במלכים-א כא י, איוב א ה, ועוד.

"ויביאו אותו אל משה". במעשה המקושש (במדבר טו לג) הביאו את העבריין "אל משה ואל אהרן ואל כל העדה", אבל כאן לא רצו לפרסם את חילול השם ברבים, לפיכך הביאו אותו רק אל משה (ויזל). לדעת חכמינו (סנהדרין עח:) היה הספק במקושש רק בנוגע לצורת העונש ("מה יעשה לו"), ואילו כאן לא היה העונש ידוע כלל. ומשום כך, כנראה, פנו שם מיד אל העדה (הסנהדרין, ראה ביאור לד יג), בתורת בית דין שהוציאה פסקי דין מוות, בעוד שכאן שאלו תחילה את פי משה בענין הדין.

"ושם אמו". בתולדות כל מלכי יהודה בספר מלכים נזכר שמה של אם המלך אחרי הסיפור על המלוכה וימי מלכותו ("ושם אמו פלונית"), השוה לדוגמא מלכים-א יד כא, טו: ב, י, מלכים-ב יב ב, יד ב, ועוד. חשיבות האישיות דרשה ששם האם יפורש, ואילו כאן פורש שם האם לבשתה, אחר שסופר על הנבלה שעשה בנה. שהרי על ידי קשריה עם האיש המצרי היתה האם אשמה בהכנת הגרעין לשערוריה הזאת בישראל.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה