פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כב · פסוק לב
"ולא תחללו וגו'", לאותה האזהרה, שניתנה בפסוק ב במיוחד לכהנים, מפנה הכתוב כאן את דעתם של כל ישראל. לעיל מתכון הציווי לשמירת טהרת הקדשים, ואילו כאן יש לו מטרה כללית. זה הצד השלישי של המצוה הקודמת "ושמרתם מצותי וגו'". הזלזול במצוות ה' הוא חילול ה', שהרי הן נושאות עליהן את שם ה' ("מצוות ה'"). חלול ה' כגון הציווי "ונקדשתי וגו'". בקרב בני ישראל רוצה ה' להיות מוכר כקדוש, כנעלה וכמורם, שהכל יהיו כפופים לו ומשועבדים לעבודתו. במסכת סנהדרין מד למדו חכמינו, מן הפסוק "ונקדשתי", שבשעת השמד וכן אם הגזירה מכוונת להעביר את ישראל מן המצוות בפרהסיא, חייבים למסור את הנפש אף על מצוה קלה שבקלות. בזמנים כתיקונם פוטר פיקוח נפש מן המצוות, פרט לעבירות של עבודה זרה. גילוי עריות ושפיכות דמים. עוד הלכה אחת מסיקים מן הפסוק שלפנינו, והיא, שכל דבר שבקדושה טעון ציבור של לפחות עשרה אנשים מבוגרים מישראל (ברכות כא:).