אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כ · פסוק כב

פסוק כא

כב-כו. פיסקה זו עד "זבת חלב ודבש" (פסוק כד רישא) הוא סיום חוקי העריות. ואילו "אני ה' אלהיכם" (כד סיפא) עד "מן העמים להיות לי" (כו) מוסב אל חוקי המאכלים בפרק יא. את זאת אפשר לבאר בכך שבאוהל מועד ניתנו חוקי העריות סמוך אחרי חוקי המאכלים והסיום כלל גם את חוקי המאכלים (ראה הקדמה לחוקי הקדושה). כוונה מכרעת היתה לתורה, להזכיר בסיום חוקי הקדושה גם את חוקי המאכלים. השאיפה להגיע לדרגת קדושה תתאפשר לנו, רק אם לא נפגל את נפשותינו על ידי אכילת מאכלים אסורים ולא נחזק בתוכנו את התאוות והנטיות הבהמיות (ראה לעיל על א סוף פסוק ב, ועל יא מא). "והבדלתם" (פסוק כה) הוא, איפוא, האמצעי להגיע אל "והייתם לי קדושים" (פסוק כו).

במה שנוגע לפרטים יש להעיר: הסיום הראשון (ששייך לחוקי העריות, כב-כד רישא) ו"ולא תלכו בחוקות" עד "מפניכם" (כג רישא). ענינו הוא שעם ישראל הוזהר לצד החיובי: לקיים את המצוות, ולצד השלילי לסור מחוקות הגוים. "הגוי" (פסוק כג) מובנו לשון רבים, כמו יח כח. כל עמי כנען היו שקועים בתועבות אלו ולא היו ביניהם צדיקים, לכן "ואקץ בם, השכינה שמקומה בארץ הקודש לא יכלה לסבול אותם עוד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה