פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כ · פסוק יח
יח. ברור ש"נידה" ו"אחות" סודרו זו על יד זו באופן שהזכרתם מפסיקה את שורת העריות, משום ששני הלאווין הוזהרו ב"ונכרתו". באיסורי קרובים שבאים אחר כך משתמש הכתוב בביטויים אחרים, שאמנם גם הם לדעת חכמינו משמעותם כרת, אך אפשר שהוא כרת יותר קל. ומה שלעיל בפרק יח פסוק כט עונש "ונכרתו וגו'" בא לכל העריות, דבר זה אינו סותר את דעה זו. שם משתמש הכתוב בביטוי זה בהתחשב עם העריות החמורות.
"דוה". השוה "נדת דותה" (לעיל יב ב).
"את מקורה וגו'". החטא נמצא בזה, שאמנם גילוי ערוה מותר באשתו, אבל לא גילוי מקור דמיה הלא טבעי והמסוכן.
"הערה". השוה יבמות נד. ולוי מילון לעברית חדשה, ערך "הערייה".
"והיא". היא עברה על אותה עבירה שהוא עבר עליה. עצם זה שהנידה עומדת בטומאתה כל זמן שלא הוסרה הטומאה (כפי שהוכחנו לעיל על יח יט), אינו מנומק כאן באופן מיוחד, משום שהאשה נחשבה בכלל לדוה כל עוד שלא טיהרה עצמה מן הטומאה.