פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יט · פסוק לו
"במשפט". לפי ספרא יש כאן כלל שפרטיו יבואו להלן "במדה וגו'", ומכוון ל"משפט", כלומר לצדק, שעושים לאחרים כשנותנים לכל אחד את חלקו כפי שמגיע לו לפי המשפט. אבל ויזל צודק באמרו, שהצו מכוון כאן אל השופטים והשלטון, שהם ישתמשו במידה ובמשקל בצדק ולא יבכרו את האחד על פני השני במשוא פנים. "מדה". היינו למדידת קרקעות. "משורה", מלשון "שור", מדוד, שם המשותף, כנראה, לסאה ולקנקן. לפי בבא מציעא סא: "משורה" היא מידה קבועה, היינו: אחד משלשים וששה בלוג, השוה גם ספרא.
איפה והין הן מידות הנפח, הראשונה מידת היבש (השוה לדין זה את הפסוקים בדברים כה, יג-טו וביחזקאל מה, י).
"אני ה'... אתם אני ה'". זהו סיומה של כל קבוצת חוקי הקדושה. כמו בפתיחת עשרת הדברות, נזכר כאן שמו של ה' בתורת משחרר ישראל ממצרים, אשר מצוותיו חייב עם ישראל לקיים גם מתוך הכרת טובה. חכמינו (בבא מציעא, שם) סבורים שפסוק זה נסמך אל הפסוק הקודם, השוה שם.