אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יח · פסוק כט

פסוק כח

"כי כל וגו'". ועתה קובע הכתוב את העונש של כל פרט שיעשה את התועבות האלו. אחר שהתורה הזהירה את העם בכלל, שהארץ תקיא אותו, היא באה עתה להתרות, שהיחיד שיעבור על חוקים אלה ייענש בכרת. אמנם, בפרק כ נמסרו כמה מקרים לעונש בידי בית דין, אך עונש כרת בא בכל אלה המקרים כשאין בידי בית דין להעניש (כגון שאין עדים), או משום שאין ברצונו להעניש (השוה כ, ד-ה).

"ונכרתו וגו'", כדרך לשון הכתוב לעיל ז כה.

"נפשות" לשון רבים, משום שברוב התועבות הנזכרות לעיל גם האיש וגם האשה נענשים בכרת (כ י ואילך). על דבר "כרת" ראה ביאור לפרק כ פסוק ג. פסוק זה בא גם להשוות את כל העריות זו לזו, כגון לענין, שאין קידושין תופסים בהן (עיין קידושין סז:).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה