אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יח · פסוק יד

פסוק יב

יד. עם פסוק זה מתחילה שורת העריות, שאינן קרובות קרבת בשר ואסורות מטעם קרבת הבשר של בעליהן. והן שלש נשים: אשת אחי האב, אשת הבן, ואשת האח. הראשון לאיסורים אלה נקרא "ערות אחי אביך", להודיעך שהאשה אסורה מחמת בעלה. בעצם שייכת לקבוצה זו גם "ערות אשת אביך" (לעיל פסוק ח), אולם מאחר שקודם לכן (בפסוק ז) נאסרה האם משום "ערות אביך" היה מן ההכרח להזכיר "אשת אביך" שגם היא אסורה משום "ערות אביך". והנה מן התורה אין אשת אחי האם אסורה, ומכיון שאין למדין בהיקש על עריות (עיין לעיל על פסוק ו), פוסקים חכמים, שזו באמת מותרת מן התורה ואסורה רק מדרבנן. הקרובות שאסורות בנישואין מדרבנן, נקראו "שניות לעריות" (כלומר: ממדרגה שניה), שאיסורן מייחסים לשלמה המלך (יבמות כא.). והטעם שיש כאן הבדל בין האב ובין האם, ייתכן שהוא משום שבמקרה שהאשה אסורה לא משום שהיא קרובה קרבת בשר, אלא רק משום קרבת הבשר של הבעל, אין האיסור חל על אחי האם, שהרי הוא אינו שייך למשפחה זו, השוה במדבר כז: י-יא, ובבא בתרא קט: ובצדק אומרים חכמינו (יבמות נד:), שכאן מכוון "אחי אביך" אל אחי האב מצד האב ולא מצד האם, אשת זה האחרון אסורה רק בתורת שניה מדברי סופרים. כי מכיון שאשת אחי האם אינה אסורה מן התורה, הלא מובן ש"אחי אביך" סתם מתכוון לאח מן האב, ששייך לאותה המשפחה. ואילו לעיל, באיסור אחות ההורים, שאין שום הבדל בין אחות האב לבין אחות האם, אין הבדל גם בין אח מן האב ובין אח מן האם. וזה יוצא גם מדברי הכתובים (ספרא להלן כ כ).

"דודתך היא" כוונתו: היא נחשבת כדודתך, מכיון שבעלה קרוב קרבת בשר, גם אשתו אסורה כאילו היתה קרובה קרבת בשר. ומובן מאליו שאין מות הדוד מבטל איסור זה (השוה פסוק יח). בארנו פסוק זה לפי רש"י על דרך הפשט הפשוט, השוה הסברת התלמוד בסנהדרין נד. אגב: נראה שהאיסורים שבפסוקים יב-טו לא היו נוהגים לפני מתן תורה בסיני (השוה שמות ו כ).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה