אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יח · פסוק ג

פסוק ב

ראשית כל נזהרים מפני מעשה מצרים. המעשים עצמם אינם מפורטים, משום שהיו ידועים לישראל היטב. אלה היו מעשים בהמיים מדרגה שפלה ביותר, שהשפילו את האדם עד דרגת בהמה ואף למטה מזו. וראיה לכך האלהת הבהמה על ידי המצרים (הנגסטנברג B. Mos. u. Aeg. עמוד 215 ואילך ודילמאן בביאורו לפסוק ו). גם ארץ כנען היתה שטופה זימה, כפי שמסופר בכמה מקומות בכתבי הקודש.

"ובחקתיהם". אלה הם הסדרים והמנהגים שניתן להם תוקף חוקי. כגון החגים שערכו לכבוד האלילים ושהיו מלווים בהוללות ומשחקים של זנות. ואילו "מעשה" מציין את דרכי הפרט. ה"מעשים" נזקקים ל"חוקים" זיקת גומלין. החוקים הגרועים גוררים אחריהם מעשים דומים. השוה עוד פסוק ל. לדעת התוספות במסכת עבודה זרה יא. ד"ה ואי, נכללו באיסור "ובחוקותיהם לא תלכו" שני מיני חוקות: א) מנהגים הקשורים בעבודת אלילים, אלה אסורים אף אם היו נהוגים לפנים בישראל, ב) מעשים שאין להם יסוד בתבונה ומקורם באמונות תפלות, הם הם "דרכי האמורי" במובן המצומצם (תוספתא שבת פרקים ז-ח).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה