אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יז · פסוק ג

פסוק ב

"מבית ישראל". מכיון שחסרה כאן ההוספה שבפסוק ח, "ומן הגר הגר בתוכם", יש להסיק, שאיסור שחיטת חוץ חל רק על ישראל, כדי להרחיק אותם על ידי כך מפולחן השעירים, אבל לנכרים לא ניתנה אזהרה כזאת. אך בספרא נאמר: "בני ישראל", אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים, תלמוד לומר "ואמרת אליהם". לפי זה חל החוק גם על גרים, אבל הנכרים מוצאים מכלל זה, ונראה, שגם גרי תושב לא היו בכלל, וזהו בוודאי הטעם שכאן לא כתוב בפירוש "ומן הגר", השוה להלן פסוק י על דבר הגר.

"במחנה וגו'". מכיון שבכניסתם לארץ הקודש, שאז היו רחוקים מהמקדש, עמד החוק להיבטל, לפיכך הודגש כאן שבהיותם במדבר אין הבדל בין אם נשחט בתוך המחנה או מחוצה לו. אם החוק עמד בתקפו גם בשעת המסעות כשאוהל מועד היה מפורק, לא נאמר בפירוש. לפי הטעם שניתן לאיסור בפסוק ה ("למען וגו'") היה צריך החוק להיות בתקפו גם בשעת המסעות, אך מאחר שלא נאסר בפירוש גם לשעות אלו, אפשר שרבים הרשו לעצמם להקריב קרבנות בבמות. ולזה, או לזמן שהותם בעבר הירדן מזרחה, מכוונים הדברים: "איש כל הישר בעיניו" בדברים יב ח.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה