פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק מג
"ישוב... ופרח", אם הנגע פשה שוב באבנים החדשות. אולם מהמלה "בבית" למדים חכמינו, שגם אם הנגע שב ופרח במקום אחר של הבית, צריך לנתץ את הבית.
"הטוח", הוא מקור נפעל. "חִלץ" ו"הִקצות" במקום: חַלץ והַקצות. (איוולד 238 b, גזניוס Lehrgeb, עמ' 314, 320). לעומת זאת סוברים רש"י וראב"ע (וכן שטראק), כי "חִלץ" הוא אולי צורת העבר ו"אַחַר" מלת החיבור, כמו בירמיהו מא טז, איוב מב ז. גם הנגע החוזר צריך להיות לפחות בשיעור של שני גריסים, אך אינו צריך להיות באותו הצבע כמו הראשון (תו"כ).