פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק כ
"את העולה ואת המנחה", מכאן אנו למדים, שמנחת נסכים נשרפת כליל על המזבח כמו העולה (שלא כסברת הצדוקים, השוה מגילת תענית פרק ח).
"וכפר... וטהר", הרמב"ן סובר, שהאשם מכפר על חטאים שחטא לפני שנפגע בצרעת, ואת החטאת הוא מקריב, משום שאפשר שבמשך מחלתו הטיח דברים כלפי מעלה וחטא. העולה והמנחה תביאנה לו כפרה, כדי שיגיע לטהרה ויוכל לחזור לאהלו. לפי תו"כ החטאת מעכבת את הכפרה, ולא העולה.