פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק יב
"והקריב אותו לאשם", הקרבה זו היא התנופה הנזכרת סמוך אחרי זה, ופירוש "והניף אותם" הוא ששניהם מונפים בבת אחת. לדעת הרמב"ם (מחוסרי כפרה ד ב) נעשתה תנופה זו, כמו שאר התנופות, בקודש, והטמא אינו יכול להשתתף בה בגלל טומאתו, שונה היא דעת תוספתא (נגעים ח), שלפיה נעשתה התנופה על ידי המיטהר במקום שעמד, יחד עם הכהן. גם בענין הסמיכה בקרבן זה יש פלוגתא בין הרמב"ם לבין התוספתא (השוה ראב"ד ומפרשים שם). פרטים בענין התנופה בכלל ראה לעיל על ז לד.