פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק א
טהרת המצורע
המצורע שהיה מוחלט זקוק עוד אחרי הרפאו רפואה גמורה: א) לטהרה על ידי טקסים שונים, המובאים בפרק יד, פסוקים א-ט, ב) להבאת קרבנות הטהרה, שהם שונים לעשירים (יד, י-כ) מאלה שלעניים (יד, כא-לא). בבגד לא מצווה שום טכס, אם הוא מוחלט, יישרף, ואם היה רק מוסגר, דיו בטבילה גרידא. אולם האדם והבית זקוקים לטקסי טהרה מיוחדים: האדם – רק אם היה מוחלט, והבית – רק אחרי הסגר שני, ואילו אם הוחלט – יותץ. הטעם שהוצרך להקדים את חוקי הטהרה לדיני נגעי הבתים, מבואר בפתיחה לפי"ג, ועוד הוסבר בסוף ההקדמה לפי"א, שטהרת המצורע כוללת שתי פעולות: הראשונה מרשה לו ביאה בקהל, והשניה ביאת המקדש.
מעשה הטהרה הראשון: טקסים שונים
ויקרא יד, א-ז. "אל משה", ולא גם אל אהרן, משום שאהרן לא היה דרוש כאן בתור מורה.