פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק נז
"ואם תראה עוד", בין אם תיראה על הבגד, בין אם תיראה על המטלית, רק שבמקרה הראשון המטלית טהורה (משנה ותו"כ).
"פורחת וגו'", זה אינו נגע חדש, שטעון הסגר שני, אלא הנגע הישן פרח שוב. והוא הדין גם אם הנגע שנראה שוב החליף את מראהו. "תראה" ו"פורחת", לשן נקבה, בהתאם לנושא "צרעת" (לפי אבן עזרא: "פחתת") שבפסוק מז.
"תשרפנו", כלומר "את אשר בו וגו'" (השוה: "ותראהו את הילד" שמות ב ו), וזה בא לשם קיצור במקום "הבגד והשתי" וגו'. אולם כאן אי אפשר לפרש בעקבות אבן עזרא, שרק השטח המנוגע צריך להישרף, כפי שנרמז בתו"כ לעיל בפסוק נד, כי אם כן, לא היה צריך לכתוב את הכינוי "נו" במלה "תשרף". כינוי הפעול הזה מלמדנו, שצריך לשרוף את הבגד כולו. אגב אנחנו רואים מכאן, שצדקו חכמינו בביאורם לפסוק נד, שהרי שם כתוב "וכבסו" בלי כינוי. אלא מה שכאן צריך לשרוף את הבגד כולו, כמו בפסוק נב, דבר זה אפשר לבאר בנקל (השוה ויזל).