אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יג · פסוק נה

פסוק נד

"הכבס", הוא בנין התפעל הנדיר (איוולד 132 a 238 d).

"לא הפך... והנגע לא פשה", אם אחר ההסגר השני לא נשתנה המצב כלל, הוא טמא מוחלט. אנחנו לומדים, שאם המראה נהפך לצבע טהור (כל הצבעים טהורים חוץ מירקרק ואדמדם), הוא טהור, אך אם ירקרק הפך לאדמדם או להפך, הריהו לפי דעת החכמים כאילו לא הפך, ואילו לר' יהודה זה נחשב לנגע חדש וטעון עוד הסגר.

"פחתת", מלשון פחת - גומא, שקע.

"בקרחתו או בגבחתו", כשם שהשטחים הנקרחים בראש האדם נקראים קרחת וגבחת, כך נקראים שטחי הבגד, שמהם נשרו השערות מחמת הנגע, קרחת או גבחת, בהתאם לכך אם נמצאים בצד פני האריג או בצידו ההפוך. בתו"כ מבואר: "בקרחתו" אלו השחקים, כלומר החלקים הבלויים. "בגבחתו", אלו החדשים, כלומר השעירים. ונראה שזאת היתה גם כוונתו של אונקלוס. את הביאור שלנו מביא ראב"ע בשם רס"ג (תרגום יונתן מעורפל, השוה לוי, מילון לתרגום). ואולי מתכוון גם בעל תו"כ לביאור כזה, השוה ראב"ד ומלבי"ם. לפי אחת הדעות בסנהדרין פח. לומדים מן הביטויים קרחת וגבחת, שהנגע בבגד שוה לנגע האדם, בזה ש"פרח בכולו" טהור, וכך מביא הרמב"ם להלכה.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה