פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק כד
כד-כח, המלה "או" מפרידה בענין, כמו בשמות כא לו.
"מכוה", מלשון כוה, שרוף, שטח שנשרף על ידי אש או על ידי עצם שהוחם באש (נגעים ט א).
"מחית", השטח שהולך ומבריא, שהתחיל להירפא, כמו לעיל בשחין.