פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק טו
"בשר חי", השיעור של בשר חי כאן הוא כמו לעיל: כעדשה. לדעת ויזל בא הכתוב ללמדנו, שפעולת בשר חי היא, שכל הפריחה תיחשב לנגע, כי לולא זה אפשר היה לחשוב, כי על ידי הפריחה נעלם הנגע כליל והמחיה אינה מטמאה. חכמינו אומרים שהכתוב מלמדנו, שגם ראשי אברים שאינם נראים לכהן, שכיסתה אותם הצרעת והבריאו, נחשבים למחיה (השוה תו"כ).
"הבשר החי טמא וגו'", רק זה מטמא, ולא שער לבן.