אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יא · פסוק ב

פסוק א

ויקרא יא. א-ג. "לאמר אלהם". לפי הפשט הפשוט מוסב "אלהם" אל משה ואהרן. אבל בעוד שבכל מקום באה מלת היחס 'אל' רק אחרי הפועל 'דבר', הרי היא נוספת כאן גם לשם הפועל 'לאמר'. שינוי זה הניע את תורת כהנים להחליט, כי המלה "אלהם" מוסבה אל אלעזר ואיתמר, שנזכרו בסוף הפרק הקודם. לפי זה היה על משה ואהרן להציע את התורה הבאה קודם לפני אלעזר ואיתמר ואלה היו צריכים ללמדה לעם. לדעת הברייתא בעירובין (נד:) ניתנו כל מצוות התורה על ידי משה בסדר זה: משה לימד אותן קודם לאהרן ולבניו, אחרי כן לזקנים ובאחרונה לכל העם. אהרן ובניו והזקנים חזרו אחרי כן על ההוראות שקיבלו לפני העם.

"זאת החיה", 'חיה' במובנה המצומצם, מציינת רק את החיות הטורפות או את חיות היער, בניגוד לכינוי בהמה, הבא לציין את החיות התרבותיות הביתיות, כך למשל בבראשית א כה, ח א, ועוד. עם זאת מציינת לעתים המלה חיה במובנה הרחב את כל בעלי החיים, וכן המלה בהמה כוללת לפעמים גם חיה בכלל. כאן יש ליחס למלים 'חיה' ו'בהמה' את המובן הרחב (השוה הפסוקים המקבילים בדברים פרק יד). ומכאן הכלל של חכמינו: "חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה" (חולין ע:). אך בדברים יד ד נאמר רק "זאת הבהמה אשר תאכלו". ובאמת נראית כאן המלה "החיה" כמיותרת. ולכן אמרו חכמינו, כי הכתוב מלמד אותנו כאן, שרק אותם בעלי חיים שמוכשרים לחיות ואשר נקראו בצדק "חיה" כשרים לאכילה ("חיה אכול שאינה חיה לא תאכל", חולין לז.), "טריפה, כלומר בעל חיים שיש לו מום שמעכב את כוח החיות אסור באכילה, אף אם הוא ממין טהור.

"הבהמה אשר על הארץ". הרמב"ן סובר, שאפשר היה לבאר את המלה "הארץ" כאן במובן כדור הארץ, והיתה כוללת את כל החיות שבעולם, אולם, פסוק ט, שבו נאמר "כל אשר במים" מבהיר שהמלה "הארץ" מציינת כאן את היבשת בניגוד ל"מים", ומטעם זה נאמר בתורת כהנים, שכאן נכללה ההלכה, שרק בעלי חיים שביבשת כשרים בשני הסימנים, ולא חיות המים, שבהן נוהגים סימנים אחרים.

בספר דברים נמנו במקום המקביל שמות הבהמות הטהורות, כנראה, משה רבנו מצא לנחוץ להזכיר את כל אחד מן הסוגים בפני עצמו, ולא הסתפק בקביעת שני הסימנים. כדרך שביאר בספר דברים גם כמה חוקים אחרים שנמצאים בספרים הקודמים (טעם אחר תמצא בביאור לפסוק האחרון של פרק יד בס' דברים).

שם נמנו עשרה סוגים של חיות יבשת גדולות שהן טהורות. שלושה סוגים של בהמות ביתיות ידועות, היינו: בקר, צאן ועזים ושבעה מיני חיות:

1) "איל", מלשון איל, כלומר בעל כוח, הנקבה היא אילה, והולד נקרא עופר. אלה מציינים את המינים השונים של צבי ואיל.

2) "צבי", נקבה: צביה. הוראת המלה היא: פאר, תפארת. הצבי נקרא כך על שום תוארו הנאה. השבעים מתרגמים: δορκάς זוהי Dorkas-Antilope, המצויה בסוריה ובארץ ישראל.

3) "יחמור" (השוה מלכים א ה ג), לדעת אבן-ג'נאח בספר השרשים ערך חמר, חיה שגם בערבית נקראה כך. לפי התיאורים שמומחי הטבע הערביים נותנים ליחמור אפשר לזהות אותו עם ה- Dammhirsch של הגרמנים, בזמננו נקרא בשם יחמור אותה החיה שנמצאה בהר הכרמל, (השוה טריסטראם, The Fauna and flora of Palestine, עמוד 4). שמו נגזר משורש חמר - אדמדם. השבעים: βούβαλος לכאורה זה הBüffel, אך כאן הכוונה למין צבי Büffel-Antilope. שוורץ (בספרו "דברי יוסף" ג-ד, פרק שני, עמוד 64) סובר ש"יחמור" מציין את ה – Gnu, שהוא שסוע פרסות ומעלה גרה, אבל אינו נכלל במינים הטהורים שנזכרו (אולם ה – Gnu משתייך לסוג של האנטילופים ונכלל אולי באחד השמות האחרים).

4) "אקו", לדעת אונקלוס והסורי: יעלא, שהוא שכיח בארץ ישראל (עיין טריסטראם עמוד 6 ואילך).

אולי τραγέλαφος (בגרמנית: Bockhirsch) של תרגום השבעים מכוון לו (אולם השוה לוויסון, החיות שבתלמוד, עמוד 117 ואילך).

5) "דישון", לפי אונקלוס והסורי: "רימא", כלומר, ראם הוא Büffel-Antilope. לפי השבעים (והוולגטה) πύγαργος מין מקבוצת האנטילופות, שדומה לצבי, וחי באפריקה (עיין הירודוטוס 4, 192). לפי השערתו של טריסטראם עמ' 5, היא האנטילופה הלבנה הנאה שנקראת Addax. השומרוני והערבי מתרגמים: עז ההרים, (על ראם שבתלמוד ראה לוויסון שם, עמ' 151 ואילך).

6) "תאו", לדעת אונקלוס ור' יוסי בספרי: תור הבר, היינו שור הבר (בישעיה נא כ: תוא), השבעים: ὄρυξ הוא Antilope leucoryx (טריסטראם 5), Antilope דומה לבקר (עיין גוטי ערך Einhorn).

7) "זמר", אונקלוס: דיצא (דיצתא = יעלה, משלי ה, יט) מלשון "דוץ" - קפוץ, דלג, התיש המדלג. גם בערבית הוראת המלה زمران היא נוס. השבעים, הוולגטה, אבן ג'נאח ורד"ק מבארים: זמר - ג'ירפה, אך חיה זו שכיחה רק במדבריות של אפריקה, ואפילו במצרים נדירה היא (לותר, Elentier).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה