פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק י · פסוק י
"ולהבדיל וגו'" – וכן "ולהורות" הבא אחריו – הוא לפי רוב המפרשים שלנו אזהרה שלא יפסוק פסק הלכה (בין בדיני קודש וחול ובין בדינים אחרים) מי שאינו מיושב בדעתו מחמת שתית יין או שאר משקאות חריפים. אולם לפי הפשט הפשוט "ולהבדיל" הוא שם-פועל עם ל' השימוש הממשיך את הצו שבפסוק הקודם, כדוגמת שמות לב, כט (השוה איוולד סעיף 351 c). לפי זה ניתן כאן הצו לכהנים להבדיל וגו'. כן הבין גם יחזקאל את הפסוק, השוה שם מד כג. ודווקא כאן ניתן הצו הזה, כדי להזהיר את אהרן ואת בניו שאת פעולת ההוראה שהיו מחויבים בה ככהנים לא יפסיקו על אף היותם אבלים. אבל את ההלכה של חכמינו ש"שיכור אל יורה" אפשר להסיק אף מתוך הסמיכות שבין איסור היין לבין הצו להורות גם לפי הפירוש הזה.