פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק י · פסוק ו
ו- ז. מכיון שביום הזה היו צריכים הכהנים כולם להיות שוים לכהן גדול, נאסרו כולם לנהוג אבילות, מה שבדרך כלל אסור היה רק לכהן גדול (כא י).
"לא תפרעו". לפי במדבר ו ה, משמעות פרע גידול השערות.
"לא תפרמו" לפי יג מה, לבש גם המצורע בגדים פרומים. על ההבדל בין קריעה לפרימה השוה שם. שאין הוראת פרע כאן גילוי ראש (כפי שסובר שם ר' עקיבא) מוכח, לפי מכילתא דמילואים, מתוך יחזקאל מד כ, השוה סנהדרין כב:
"ולא תמתו". אילו היו עוברים על האיסור הזה היו חייבים מיתה בידי שמים.
"על כל העדה יקצף". כפי שביארנו לעיל על ד ג, נתפסת כל העדה בעוון הכהן הגדול, אולם במכילתא דמילואים מבואר, כי זה מחובר אל הדברים שבאים אחריו, והכוונה: "ה' יתמלא קצף על כל העדה - אם לא יבכו את השריפה" (ואולי נהגו הקרובים גם מנהגי האבילות במקום הכהנים שנמנע זאת מהם).
"השרפה אשר שרף". מלשון שרפה לגבי מיתת בני אהרן לומדים אנו את צורת עונש השרפה בבית דין (מכילתא דמילואים), השוה כא ט.