אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק י · פסוק א

פרק י

ויקרא י. א – ב. בדבר חטאם של בני אהרן דעות שונות לחכמינו, השוה: מכילתא דמילואים, תוספתא שם, תו"כ בריש פרק טז, ויקרא רבה כאן פט"ז (בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר), תלמוד בבלי סנהדרין נב. ועוד בהרבה מקומות (השוה הדעות השונות שמביא אברבנאל). אנו נשתדל למצוא את הפשט הפשוט.

"ויקחו". לדעת הרשב"ם זהו עבר מוקדם. לפי זה נכנסו אל המקדש עוד קודם שבאה האש מלפני ה', כדי להקריב את הקטורת של התמיד, גם לקחו אתם אש כדי להדליק אותה, ובזה חטאו, כי באותו היום לא היה להם להביא אש של הדיוט, אלא עליהם היה לחכות עד שתבוא אש מן השמים. גם במכילתא דמילואים נמצאת דעה, שלפיה חטאו בני אהרן בזה שהביאו אש מבחוץ. אולם את ההנחה, שהקטורת היתה הקטורת הרגילה לבוא יום יום, סותרת, מלבד נימוקים אחרים (השוה ויזל), העובדה כי כל אחד הביא מחתתו, ואילו קטורת התמיד הובאה על ידי כהן אחד. לכן מסתבר יותר להניח, לפי תוספתא למכילתא דמילואים, שבני אהרן רצו להביא קטורת מיוחדת בנדבה, כדי לתת ביטוי לשמחת נפשם. ומפני שכל קטורת, מלבד זו שנצטוותה בשמות ל ז, הוכרזה שם פסוק ט כ"קטורת זרה" (מנחות נ.), היו מעשיהם של בני אהרן עבירה על החוק. ואולם כתוב כאן "אש זרה", ולא קטורת זרה, משום שלא הביאו את הקרבן על מזבח הקטורת, אלא, כפי הנראה, הכניסו אותו עם המחתות לקודש הקדשים, כדרך שהכהן הגדול עשה ביום הכפורים (בר קפרא בויקרא רבה, בריש פרק טז), וכך הביאו קרבן שבאותו זמן עוד לא נצטוו עליו כלל. "אש זרה" משמעה קרבן אש שלא צווה. התוספת "אשר לא צוה אתם" היא הביאור ל"אש זרה" ורומזת גם, כי לא בלבד שלא היה זה הקרבן הרגיל, אלא אף לא צווה בדרך יוצא מן הכלל ליום חגיגי זה. בדבר השאלה אם האש לוקחה מעל המזבח או מעל גבי כירתם שלהם, יש מחלוקת בתוס' למכילתא דמילואים בין ר' ישמעאל לבין ר' עקיבא, לפי האחרון היא נקראת "אש זרה", מפני שלוקחה מעל גבי הכירה. אולם לפי הפשט הפשוט יש להכריע, כנראה, כדעת ר' ישמעאל, שהכינוי "אש זרה" כוונתה משום שלא צוותה מפי ה' (בתרגום יונתן תורגם: "אש זרה" - אש מן תפיין (אש מן התנור), כדעת ר' עקיבא, לעומת זה בתרגום ירושלמי: אישא בדיא, כלומר אש בדויה מלב, כדעת ר' ישמעאל). בתוס' למכילתא שם גם נרמז, שהכתוב דן אותם לחובה משום שלא שאלו לא בעצת אהרן ולא בעצת משה, ואפילו – כפי שאפשר לשער על יסוד הביטוי "איש מחתתו" –ביניהם לבין עצמם לא התיעצו, מעשה שהביא אותם להפר את החוק ולגרום לעצמם עונש מיתה.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה