אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק טז · פסוק לג

פסוק לב

"וכפר". ועתה מפרט על מי באה הכפרה. לשון "כפר" נמצא שלוש פעמים, כדי לציין את שלושת מעשי הכפרה. בראשונה באה כפרת קודש הקדשים. אף שהוא לא נטמא בפועל, שהרי איש לא התקרב אליו, אולם העוונות גרמו להסתלקות השכינה מתוכו, ויש צורך במעשה סמלי כדי לכפר על החטא. קודש הקדשים מכונה מקדש הקודש", והמלה "מקדַש" היא נסמך מן "מקַדֵש", ולא מן "מקדָש". אותה צורה נמצאת גם בספר במדבר יח כט, ושם המלה "מקדְשו" אפשר ליחס רק ל- "מקַדֵש", כי הרי מן "מקדָש" היה צריך לומר "מקדָשו" (השוה איוולד 255 a). מקדֵש, הוא החלק החשוב ביותר של ה"מקדש" או של הקודש, הוא המקום שממנו מקבל כל המקדש את קדושתו (ארליך, בספרו "מקרא כפשוטו"). ולכן הכוונה ב'מקדַש' כאן (וכן בבמדבר שם) תרומת כל הקודש. אחר כך מכפר על אוהל מועד ביחד עם המזבח, שהם עשויים להיטמא בפועל, וטעונים טיהור (השוה לעיל פסוק יט). לבסוף באו עבודות הקרבנות במזבח החיצון, שהכפרה שלהן באה במיוחד על ידי וידוי בעד הכהנים והעם. אין הכפרה באה על המזבח החיצון עצמו אלא על האנשים שמסביבו. רק בעבודת החינוך נעשתה כפרה גם עליו (שמות כט לו), וזו כוחה היה לתמיד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה